דלג על בר ימין
בר ימין
דלג על Banners
Banners
אתר נגיש

המועצה המקומית גן יבנה – האתר הרשמי - עמוד הבית

בוסקילה חיים

חיים, בן לאה ואברהם, נולד בשנת תשי"ב (1952) במראקש שבמרוקו ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב גורן, בבית-הספר הממלכתי-דתי במושב פדיה ובבית-הספר הממלכתי-דתי בגן-יבנה. אחרי כן המשיך את לימודיו בישיבת בני-עקיבא בכפר-הרא"ה. חיים היה תלמיד נקי ומסודר, שקדן וחרוץ, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא הצטיין בכל המקצועות ומוריו תלו בו תקוות גדולות. הוא היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ונטל חלק בכל פעולותיה, גם בישיבה התיכונית. הוא היה ענוותן, צנוע ושקט, ישר ואיש-אמת. הוא ניחן באומץ-רוח ובדבקות במטרות שהציב לעצמו: עיצוב עצמו כיהודי מאמין וממשיך מורשת דורות וכאזרח למופת. הוא היה איש-ספר אמיתי; הקדיש את כל זמנו הפנוי לקריאה, ניצל כל הזדמנות והקדיש כל אגורה שצבר כדי להעשיר את ספרייתו בספרי קודש ומוסר ובספרי דברי ימי ישראל. כן כתב רשימות ומאמרים בביטאון כיתתו בישיבת כפר-הרא"ה - ובהם מאמר שהכה גלים, נגד השתמטות תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל.

 

הוא אהב לעזור לזולת והדבר ניכר בעזרה שהגיש לתלמידים נחשלים בלימודיהם. חיים אהב את ארץ-ישראל בכל מאודו וכדי להכירה היטב, היכרות בלתי-אמצעית, נהג לצאת עם חבריו למסעות ולטיולים בכל אחת מחופשותיו. הוא היה בן למופת: כיבד את הוריו ועשה ככל יכולתו להשביע את רצונם, וקשר קשרים אמיצים עם אחיו ואחיותיו.  

 

חיים גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפקדי-כיתות, התמנה למפקד-כיתה בחטיבת "גולני". אחרי כן השתלם בקורס קציני חי"ר וסופח, בניגוד לרצונו, ליחידה של חיל-האוויר. למרות שזכה להערכת מפקדיו ביחידה זו, שאף כל העת לשוב אל יחידתו המקורית בחטיבת "גולני". ברבות מחופשותיו נהג לבוא לישיבת "מרכז הרב קוק" בירושלים, ללמוד ולהוסיף דעת.

 

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה חיים עם חבריו בגוש-עציון. כשהסתיים הצום, מיהר לבסיס חיל-האוויר שם שירת, לבקש אישור להצטרף ליחידתו הקודמת שהייתה מוצבת ברמת-הגולן. מבוקשו ניתן לו והוא נסע מיד והצטרף ליחידה ברמה. הוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד הסורים וביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפל בקרב והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים וארבע אחיות. אחרי נופלו, הועלה חיים לדרגת סגן.  

 

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו בבית-הספר לטיסה: בנכם היה מהטובים, מהשקטים ומהחביבים שבקצינים. הוא היה מופקד על תפקיד קשה ואחראי... ועשה עבודה שקטה, יסודית ומעולה. אהבנו את השקט שלו, את ענוותנותו ואת אי-רצונו להתבלט... הוא נלחם כפי שהיה אצלנו - בכבוד, בהרגשת חובה ובגבורה. זכרו לא יישכח לנצח".  

הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה, וכן תרמו ספרי קודש לישיבות.  

הדפסשלח לחברPrintPDF
עבור לתוכן העמוד