דלג על בר ימין
בר ימין
דלג על Banners
Banners
אתר נגיש

המועצה המקומית גן יבנה – האתר הרשמי - עמוד הבית

אמיר יצחק

 

 

יצחק, בן משה ושושנה, נולד בכ"ז בחשוון תש"ז, (21.11.1946) במחנה המעפילים עתלית.

 

הוריו הגיעו ארצה מזקינטוס, יוון, באוניית המעפילים הנרייטה סאלד, כשאימו בחודשי הריון מתקדמים.

כשהבריטים תפסו את האונייה, נתקפה האם שושנה בצירי לידה והיא נלקחה לכלא עתלית, ואילו האב והילדים נשלחו לקפריסין. יצחק נולד בכלא וקיבל תעודת לידה פלסטינית-בריטית.


כעבור חצי שנה המשפחה התאחדה שנית ועברה לבית עולים בעתלית. מאוחר יותר הגיעו לגבעת שמואל ושם נולדו עוד שבעה ילדים, 12 סך הכל.


יצחק למד בבית הספר היסודי בגבעת שמואל והמשיך לתיכון מקצועי מקס פיין. מגיל צעיר עבד בקטיף תפוזים ובכל עבודה מזדמנת אחרת כדי לעזור בפרנסת משפחתו קשת היום.


חבריו הטובים הכירו אותו כילד מעודן, אך שובב. הם תארו את ילדותו, שהייתה פשוטה, אך שמחה: איך היו מטיילים ברגל עם שקית גרעינים ביד. בדרך אוכלים אבטיחים בשדה, קוטפים פירות מעצים ומסתכנים בכעסם של בעלי הבתים. לפעמים היו דגים דגים מבריכות באזור.


בבגרותו יצחק עבד ביום ולמד בלילה. הוא עבד בפחחות ברחוב המסגר. היה קשור מאוד למסורת ולתרבות היוונית, חיבב מאוד מוזיקה יוונית, והבילוי החביב היה הליכה למועדונים. באחד הערבים פגש את רבקה. אחרי שסיים את שירות החובה בתותחנים, הוא נישא לה. בשנים הבאות נולדו להם חמישה ילדים: סולי, מושיקו, סער, שרון וחמוטל.

כאשר הציעו ליצחק לחזור לצבא ולחתום קבע, לא היסס הרבה. הוא מונה לרב סמל פלוגתי בתותחנים. בהמלצת חבר, עבר לחיל הנדסה ותחזוקה והחל לשרת בסיני. הוא העביר את המשפחה לבאר שבע. שאפתנותו של יצחק והצטיינותו, שכנעו את הממונים עליו לשלוח אותו לקורס קצינים. הוא השלים את בחינות הבגרות ועבר את קורס הקצינים בהצטיינות, כשהוא מבוגר מיתר החניכים.

יצחק חזר ליחידתו כמפקד. למרות קשיחותו, חייליו אהבו אותו. הוא אהב את הצבא מאוד, אהב לעזור בכל דבר והעריך את הסדר והמשמעת.
יצחק השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף. המשפחה רכשה בית בגן יבנה, והוא החל לעבוד כסגן מנהל בהיפרשוק באשדוד. כעבור זמן קצר אירע אסון, כשרבקה, רעייתו של יצחק, איבדה שליטה ברכבה ונהרגה בתאונה עם אוטובוס.


בשנת 1988 התחיל לעבוד באגף מס הכנסה בעזה בתפקיד אמרכל. בשנה זו הכיר את לילי. שנתיים מאוחר יותר נישאו השניים ונולד להם ילד משותף, רן.

בבוקר ט"ו באב תשנ"ג (02.08.1993) יצחק היה בדרכו לעבודה במינהל האזרחי בעזה. אשתו לילי נסעה ברכב המינהל מאחורי מכונית בעלה. באותו בוקר, חטפו שני מחבלים אוטובוס ילדים של אונר"א. הם הבחינו בכלי הרכב הישראליים שנסעו מכיוון דרום לעזה. המחבלים סטו מהמסלול והתנגשו בעוצמה בשני כלי הרכב. ברכב הראשון נפצעו ארבעה שוטרים, ובשני נפצעו שני עובדי המנהל האזרחי, אחד מהם יצחק. הוא נפטר מפצעיו באותו ערב, בבית החולים סורוקה.


יצחק היה בן 47 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בגן יבנה.
הותיר אישה וילדים

יצחק מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 53

הדפסשלח לחברPrintPDF
עבור לתוכן העמוד